תאומים-קשת: ציר הידע

ציר מחפש אמת. אחרי שני הצירים העמוסים והאינטנסיביים כל כך שראינו, טלה-מאזניים ושור-עקרב, בא ציר תאומים-קשת ומבקש להרחיב קצת, לפתוח קצת, לדלל את האינטנסיביות. לראות משהו אחר. לצאת מהעניינים שלי והדרמות שלי, לעזוב ענייני כוח ונושאים הרי גורל. לצאת מגבולות האני, להיפתח לעולם. ציר זכרי, אויר-אש, משתנה, מדבר על ידע, חוכמה ולימוד. על סביבה והשתלבות בסביבה, יחסי חברה, קשרים וחיבורים. ציר הפותח אותנו אל האפשרויות שבחיים. קַשָּׁת רואה את האופטימום, מה יכול להיות, לאן נוכל להגיע. תאומים רואה מה יש, מה קיים, מה אפשר ומה אי אפשר.

קשת מסתכל לשם, תאומים רואה מה יש כאן.

שניהם מחפשי אמת, כל אחד בדרכו. מבקשים להבין את העולם בו אנו חיים. תאומים, שגישתו אנליטית, ספקנית, אובייקטיבית ודייקנית, מחפש אמת מדעית, עובדתית, מה הוכיח את עצמו. קַשת שגישתו הוליסטית, רחבה ומלאת אמונה, מעוניין בפילוסופיה ומיתוס האוצרים בתוכם אמיתות חשובות. תאומים לומד דרך בחינה – קשת דרך חוויה.

כיצד הם משלימים זה את זה?

כמו בתמונת פסיפס משתבצים הנתונים הקונקרטיים של תאומים בתוך תמונת הידע הכּוּלִי אשר בקַשת. קַשת בא עם המיתוס, המקדים את המדע וצועד בעדינות לפניו. הידע הקשתי נובע מתחושה או מחוויה אישית, חוויה שאין לה הסבר עובדתי, מין ידע הקיים בנו מאליו, מקור המיתוסים. קשת מביא את האמת שלו במָשָל ואגדה הצופנים בחובם אמיתות חשובות. את אלו יבחן התאומים מאוחר יותר בכלים המדוייקים שלו וייתן להן שֵׁם, הגדרה והסבר עובדתי. כמו הרעיון של הצב. עוד בטרם ידענו כי העולם הוא עגול, סיפרו המיתוסים כי הוא יושב על גבו של צב...

ציר זה מביא את הקשרים והחיבורים שבין הדברים. מעביר דברים מפה לשם ומשם לפה. קשור בתחבורה והובלה, דרכים וגלגלים.

ושניהם מורים. מחפשים חוכמה ודעת ומרבים לעסוק בהוראה ולימוד. תאומים לומד מכל החולף מלפניו, מאחוריו ומצדדיו – קשת נסמך על היכולת האינטואיטיבית שבתוכו, המאפשרת לו לראות את לב הדברים ואת התמונה הגדולה. קולט את האמת שלו מן העצים והרוח, מקסם המילים אשר בספר עתיק שמצא אי שם, וחוֹוֶה את האמת שלו בכלל המערכת. אך ללא תאומים הבא ומאתגר את הקשת מול מה שהוכח, נסחף הקשת לאמונות טפלות ומיסיונריות חד-צדדית. מסתובב כנביא מגוחך הנע ללא מטרה בשולי המֵאה בה הוא חי, מביא תורות מופרכות וחסרות שחר ואינו מבין את העולם בו הוא נמצא, תוך שהוא מאוכזב תדיר מכך שאין איש מבין אותו ואת תורתו.

ואילו תאומים מקשיב לזה ולהוא, בקי ומבין ואין דבר שאינו יודע או תיכף יידע. אלא שבהיותו פתוח לכל הידע האפשרי, תאומים מגיע ליֶדע שבסופו של דבר סותר את עצמו. ללא התמונה הכּוּלית-פנימית אותה הוא מקבל מהקשת וערכי הטוב הברורים שלו, יתקשה התאומים לשלב בין הניגודים והסתירות שבתורות השונות ולבנות לעצמו מִשנה סדורה שתנחה את חייו. ללא החוכמה הנצחית המגולמת ברעיון הקשתי יחליף התאומים וישנה את כללי המשחק ואת כללי ההתנהגות לפי הזמן והמקום ואינטרסים נָעים, ויאבד את צליל הקולן, את המנחה הנכון לכל עת ומצב. וכך הוא עלול למצוא את עצמו במצב של חוסר מנוחה וחוסר כיוון פנימי, זקוק תדיר לגירויים חיצוניים. מבין את כל המסביב, אך נעלם ממנו המרכז.

הנה כך בציר תאומים-קשת מגולמות שתי הרשויות לחוכמה המנחות את האנושות מאז ומעולם – מדע ואמונה. הויכוח ביניהן, כמו גם שיתוף הפעולה ביניהן, הוא המנחה הטוב ביותר לאמת. כאשר נוצר מצב של איזון ביניהם, נראה שהגענו לאמת מסויימת שאכן עובדת.

כאשר הציר אינו מאוזן

עלולות להיראות התפזרות וחוסר אחריות, בריחה מכל מחוייבות, חוסר כיוון ותחלופה בלתי פוסקת. בוגדנות, שקרנות, חוסר אמינות, רכילות והוצאת דיבה, פרסום לא מבוסס, בּורוּת, דעות קדומות, דברנות מוגזמת, מיסיונריות ותחושת כל-יודע. זלזול בכולם ובכל דבר, פלישה לפרטיות, קושי לעמוד במילה ותוכנית, חוסר גבולות, חוסר כבוד לזולת וחוסר כבוד עצמי.

כאשר ציר זה מגיע לאיזון

יהיה אדם נבון ופתוח, סקרן וצמא לידע, לומד ומלמד. נחמד, נעים, משתלב ומתקבל בכל מקום. יודע להסתגל ומבין כל סביבה ותרבות אליהן יגיע. רחב אופקים ולא מקובע בדעותיו. יודע לתת מקום למיסטיקה, מיתוס ורוחני בחייו, כמו גם למדע, דיוק ועובדות. מורה טבעי, כמקצוע ושלא כמקצוע. עורך מסעות רבים בחייו, ברוחו וברגליו, ומביא ידע רחב ועשיר לכל מקום בואו. חכם ומשכיל ופילוסופיית החיים שלו בהירה ומובנת. אדם מרתק ויודע לספר, דבריו מלאי חוכמה גלויה ונסתרת, ואפשר להקשיב לו עד בלי די.