ה-7 באוקטובר והדרקונים של המדינה

מפת מדינת ישראל, הנשלטת על ידי ונוס, כולה ניגודים ושאיפה לאיזון, ואלה מודגשים בצורה בולטת במיקומי הדרקונים שלה ביחד עם שני כוכבי המפתח שלהם. מפת מדינת ישראל היא כזו הדורשת איזון בלתי אפשרי בין מודרני למסורתי, בין חוק תורני וחוק אזרחי. לשמור על זכויות האחר אבל לא להתאבד. להיות מוכנים בכל רגע ללחימה טוטלית אבל לא להפסיק להושיט יד לשלום. להיות ברורים, חזקים וחד-משמעיים אבל גם פשרנים ורכים וטובי-לב. להיות עם ככל העמים -- אבל בשום פנים לא לאבד את ייחודנו....

מה פלא שאנחנו משתגעים פה?

מה שקורה מכל זה הוא שכרגע אנחנו מתנדנדים בין להעתיק ולאמץ כל דבר אמריקאי – ועדיין להכריז שאנחנו מיוחדים מאין כמונו. עושים הכל להגן על המדינה ולהיות חזקים, אבל מדברים פשרנות וכניעה וחנפנות בבוקר שלמחרת הניצחון שהושג בדם יקר יקר. נדרשים להכריע במלחמה אחרי מלחמה -- וחוזרים ומהססים ומתלבטים ולא מסוגלים להחליט. רוצים לחיות במדינה הזאת, אבל מוותרים על אלה שנתנו לה את חייהם.

וכל אחד ואחת שחיים פה -- כולל אני -- חושבים שהם יודעים הכי טוב מה נכון. עם וֶנוסי, לכל שניים יש שלוש דעות. נראה לי שאנחנו תקועים פה באין מוצא במאזניים, וכל שאר המפה בקושי נושמת.

אנחנו לא מכבדים את דרישות שבתאי הנמצא ברום שמיים של המפה, גם לא שומרים על הטריטוריה שלנו כמו שדורשת השמש בשור. מתכחשים בעקביות לבית 1 (מיקום זנב הדרקון) ושוב ושוב פוחדים מהכרעה פלוטונית חד-משמעית למרות חשיבותו הרבה של פלוטו במפה (ברום שמיים, בסקוויר לדרקונים ושליט השמש). הגורל הקשה של המדינה הזו, אשר מתכננת ובונה ואז הורסת בעצמה את פועל ידיה, נלחמת עד טיפת הדם האחרונה שלה ואחרי שעה ורבע מתיישבת ומוסרת את פירות ניצחונותיה תמורת הבטחת שלום ריקה מתוכן -- ככה אנחנו מתנהלים כבר 75 שנה ואין אור בקצה המנהרה. 

המפה ביחד עם הדרקונים האלה שלה משקפים גם את הקושי הבלתי נסבל של העם היהודי במדינתו המתחדשת, גם את הדרישה להיות אור לגויים, אות ומופת של חוק וצדק, מסירות וגבורה. אני לא יודעת אם יש עוד איזשהו עם בעולם, אם יש עוד איזושהי מפה של עם בעולם שדורשת ממנו כל כך הרבה מבחינה מוסרית, רוחנית, מעשית, משפטית, אֶתית, צבאית, קיומית, התפתחותית. אבל אנחנו מסתובבים בעולם כבר כמה אלפי שנים וטוענים כי נבחרנו למשהו. אולי נבחרנו להציג התנהגות נאצלת ומאמץ התפתחותי שהם קצת יותר מהממוצע המקובל בין העמים.

למי שמבין באסטרולוגיה אפילו קצת, אנסה לנתח פה את הדרקונים של המדינה. בגדול, תפקיד הדרקונים בכל מפה הוא להראות איך להגיע לאיזון נכון (העולה מהמיקום שלהם במזל ובבית) -- וגם מהן אבני הנגף, אשר באופן פרדוקסלי מייצגות גם את הפתרון הרצוי (מה שמיוצג בכוכבי המפתח. כלומר, בכוכבים הנמצאים במרכז הדרקונים.). אתייחס קודם כל לדרקונים במזל ובבית (שבמפה שלנו הם עקרב-שור 1-7 ), ואחר כך לשני כוכבי המפתח (שבמפה שלנו הם פלוטו וסאטורן) ונראה האם נוכל להבין באמצעותם גם מהם הקשיים, גם מהו הפתרון הנכון שמציעה המפה בעזרתו נוכל להגיע לאיזון מבורך במדינה הזו.

כמו שרואים בתרשים, זנב הדרקון נמצא בעקרב בית-1 -- ראש הדרקון בשור בית-7. הציר כולו תומך בשמש, הנמצאת במזל שור ובבית 8. ציר שור-עקרב וציר 1-7 -- שני הצירים הראשונים: הישרדותיים, חזקים, תאבי חיים. מייצגים היטב מדינה חדשה-ישנה המבקשת לשוב ולחיות במולדתה.

קצת אסטרולוגיה:

1. מעקרב אל שור – פדות והתחדשות. ממוות לחיים, מעקירה לבנייה, מגלות לארץ מולדת. העם היהודי, עם ששורשיו נטועים בעידן השור, העידן של משה ומצרים העתיקה, הקים את מדינתו עם שמש וראש דרקון בשור. כל כך יפה, כל כך קוסמי. שור הוא כוח החיים העקשן המנצח, בסופו של דבר, את המדבר העקרבי. 

2. זנב דרקון בעקרב (והשמש ב-8) מסמלים, בהיבט הקשה שלהם, את האובדנים, הסבל, הפרעות, הגירוש והמחסור לאורך כל ההיסטוריה היהודית. אבל גם את הנשמה היהודית הגדולה, את המִרבץ העשיר של זכרונות, עומק, מיסטיקה ועשייה רוחנית, ממנו שואב העם הזה את ייחודו ואת כוחו. ראש הדרקון בשור (יחד עם שמש בשור) מצביעים על כוונת המשורר – קיום מעל הכל. לתת לעם הזה, שדורות על דורות חי וסבל בגלות, טריטוריה בה ימצא מנוחה לכף רגלו. עֵם-הסֵפֶר, עם של סוחרים ואנשי רוח, הקים את מדינתו על אידיאל שוֹרי של חקלאות והתיישבות, קיבוצים והתנחלויות.

3. ציר 1-7 - ציר העימות (הבתים של הדרקונים) משקף את המלחמה הנמשכת פה כבר מאה שנה ואין רואים את הסוף. ונוס מול מרס. היהודים ונוס (עם שורי שתורתו מאזנאית) המוסלמים מרס (עם עקרבי שתורתו טלאית) שתי תרבויות הקשורות זו לזו עוד מימי ישמעאל ויצחק, עשיו ויעקב, ועדיין לא מצאו את הדרך לשיתוף פעולה הרמוני ביניהן. אנחנו מנסים באהבה ומתאכזבים פעם ועוד פעם. הם מנסים באֵיבה ומתאכזבים פעם ועוד פעם. אין כמדינת ישראל מדינה רודפת שלום, ואין כמותה עומדת שוב ושוב מול גלי שׂטנה בלתי פוסקים, גם בתוכה עצמה, גם מהשכנים מסביב, גם מהעולם. עצוב. טרגי. כואב. לא מובן.

מדינה שכולה ניגודים

כשמעמיקים פנימה אל תוך המפה מגלים עוד ועוד ניגודים המחבלים בצורך העליון הזה באיזון. השקפת העולם שלנו נעה מחילוניות חזקה (מסומלת באוראנוס-נוס בבית 9) כנגד חשיבה אמונית-דתית חזקה (יופיטר בבית 3).

את התוצאות הקשות מהניגודיות החריפה הזו בין 3 ו-9 ראינו במה שנקראה אז "המחאה", ואיך תיכף לאחריה קיבלנו בבטן את ה-7 באוקטובר.

דבר אחר שרואים ברור במפה הוא ביטחון מופרז ויהיר כנגד וותרנות חנפנית וצורך לרַצות. מצד אחד יש את מרס באריה-11 ביחד עם ירח באריה -- וכנגדם אופק מאזניים כששליטת המפה בסרטן בית 9. מרס וירח מראים על ביטחון עצמי וגאווה בריאה המתפתחים פה שוב ושוב ליהירות שחצנית ולא מובנת -- כנגד מאזניים וסרטן-9 המספרים על צורך אינסופי לרַצות, לוותר, לרחם. טוב-לב נשפך עד כדי פגיעה עצמית וירידה על הברכיים.

ומה?

היהירות העיוורת שלנו הובילה לשתי מלחמות קשות ביותר: מלחמת יום כיפור ב-1973 (אוראנוס היה אז בדיוק על האופק של המדינה) -- ושידור חוזר שלה, מצמרר בַּדיוק שלו, ב-7 לאוקטובר 2023 (כשאוראנוס בדיוק על השמש שלה). חמישים שנה ולא למדנו כלום. אלא שאז היה לנו את סיני, והמלחמה נעצרה שם במדבר. בפעם הזו כבר היינו בלי סיני -- אז חטפנו את זה בתוך הקיבוצים היקרים כל כך, בתוך בתי הילדים ובתוך המקלטים. בפעם הבאה, אחרי שנמסור את השומרון תמורת עוד הבטחות שלום שאף אחד לא מתכונן לקיים -- כבר נחטוף בכפר סבא ורעננה ואריאל ותל אביב.

היהירות המסמאת שסתמה לתצפיתניות שלנו את הפה.

גרפיטי מדרום ת"א. (צוייר בידי קבוצת אמנים הנקראת גרפיטיול)

מתיש לקרוא את כל זה, נכון. אבל נראה לי שכדאי לבחון לעומק גם את פלוטו ושבתאי, כוכבי המפתח. אם דווקא שני כוכבים קארמתיים אלה, הכי לא סלחנים שיש, הכי חזקים ולא מתפשרים שיש מוקמו עבורנו גם ברום שמיים גם במרכז הדרקונים -- אולי נכון לנו לנסות להבין מה הם מציעים.

מאחר והם כוכבי מפתח הם מסמלים גם את אבני הנגף -- גם את הדרך לפתרון וגאולה. ונתחיל עם פלוטו. מחזיר אותנו לזנב בעקרב ולא מאפשר להתרכז בראש. מכריח לתת את הנשמה פעם ועוד פעם. שב ומעמיד אותנו במבחנים קשים מנשוא המביא אותנו עד קצה גבול היכולת. ומה שהכי קשה פה זה האבסורד שהוא מייצג, מאחר ואינו מתואם עם ונוס. פלוטו ביחד עם השמש ב-8 רוצים טוטליות, הכרעה חד-משמעית. לחתוך פעם אחת ולתמיד. אבל האופק במאזניים (ביחד עם שליטת המדינה בסרטן-9 טובי-הלב) רוצים דווקא לא להחליט. להתלבט עוד קצת ועוד קצת, לדבר ולברבר ולמשוך זמןלחפש פשרה כזו ופשרה כזו. העיקר לא להחליט.

פעם ועוד פעם פלוטו דוחף אותנו לקצה – ונוס והאופק לא מאפשרים לסגור עניינים. 

זו, אם ככה, היא אבן הנגף הראשונה. פלוטו. איך להתמודד עם כוח. גם הכוח שלנו, גם כוח המופנה נגדנו. מסמל מצבי קיצון, דרישה להקרבה ומיצוי עצמי בלתי נסבל. ואילו הפתרון שהוא מציע ברור – להתחבר לאמת שלנו ולהגיע אחת ולתמיד להכרעה חד-משמעית. להציל את עצמנו לפני שנציל אחרים. זה מה שפלוטו רוצה, אלא שונוס לא מאפשרת.

ועכשיו סאטורן, כוכב המפתח השני, שנראה שדווקא בו טמון הפתרון הגואל. בתור אבן נגף הוא מייצג קושי לשנות וחזרה על אותן טעויות. להעמיד את החוק מעל החיים. אבל הפתרון ההגיוני שהוא מציע הוא מעשי משום שסאטורן נעלה במאזניים ודווקא יודע לעבוד טוב עם הוֶנוס החזקה שלנו.

סאטורן הוא טיפוס ריאלי. מה שהוא אומר זה ככה -- צריך להתיישר לפי חוקים ברורים של עשה ואל-תעשה. מה שעובד להמשיך, מה שלא עובד להשליך. אם הילד חולה, אם המדינה חולה, משהו אנחנו עושים לא בסדר. סאטורן זה לא יופיטר. סאטורן אומר לעבוד לפי מה שיש, לא לפי מה שהיינו רוצים שיהיה. להתייחס לעובדות, לא לאידיאלים שנשמעים יפה.

אם הפתרון של פלוטו הוא הכרעה טוטלית וחד-משמעית, הפתרון של סאטורן הוא היערכות מציאותית ונטולת אשליות. להגדיר קווים אדומים ולהישאר נאמנים להם -- לא להזיז אותם קדימה ואחורה או שמאלה וימינה כל הזמן. להיות הוגנים וקשוחים. אמינים. לעמוד במילה ולדרוש מאחרים לעמוד במילה. להשתמש בצורה אחראית בכוח שיש לנו וגם לשמור עליו. להיות מוסריים לא דרך זה שנכנעים למי שצועק יותר חזק, אלא לחבר את החוק עם מוסריות. גם צדק של החוק גם צדק פנימי.

לא נותר לי אלא להתפלל כי מדינת ישראל, זעירה ועיקשת שבריאתה בסימן וֶנוס – בסופו של דבר כן תשרוד ותמשיך להתקיים למרות הכל. תצליח איכשהו למצוא איזון בין כל הניגודים הבלתי אפשריים שבה גם אם דרכה לשם רצופה תהליכים של חיפוש, סולם ערכים משתנה, מבחנים קשים ומאבקים מתמשכים. נראה שיש איזשהו כוח קוסמי, שיש מישהו שם למעלה שרוצה שנמשיך להתקיים. עליו אני סומכת שישמור וינחה אותנו למרות השטויות שאנחנו עושים וחוזרים ועושים, ביחד עם מעשי הגבורה והתבונה הנפלאים שלנו. 

מגי אדם, דצמבר 2023