מדוע זה קורה?

מאמר זה נכתב לראשונה ב-2002 - לפני 22 שנה. היום, 100 ימים אחרי השביעי לאוקטובר 2023, אני חושבת שהוא אקטואלי יותר מאי פעם.

שואה בעקבות שואה

ההיסטוריה העולמית מלאה בניסיונות רצופים להשמיד את היהודים ואת הדת היהודית, ומי שפוגע בה הכי הרבה הם שני ילדיה -- בתה החוקית, הנצרות, ובנה הממזר, האיסלאם. לא עוזר לנו כלום. לא ניסיונות התבוללות ולא חיקוי, לא כשרונות והמצאות, התנדבות ותרומה, לא התנהגות מוסרית מוגזמת בכל מדד שהוא בעולם, עד כדי פגיעה עצמית. לא משנה מה נעשה -- שוב ושוב העולם חוזר ופורע ופוצע ומשמיץ ומאשים ומחסל יהודים בכמויות עד שאפילו הומצא לעניין שם מיוחד: אנטישמיות (אפילו שגם הערבים הם בעצם שֵמים).

ועכשיו, במאה הנאורה שלנו עדיין ישראל הקטנה, המקום הרשמי של היהודים שהקמנו בדם יזע ודמעות בלי שום מרכאות -- עדיין מושמצת בריש גליי.

מדוע? מדוע זה קורה?

אני לא מפנה את השאלה הזו שלי, לא אל פוליטיקאים ולא אל היסטוריונים, לא אל מחנכים ולא אל עיתונאים ולא אל אנשי הרוח המעצבים את דעת הקהל בעולם.

אני שואלת מבחינה מיסטית, מבחינת התוכנית הגדולה.

אני רואה איך האיסלאם, בניגוד לכל היגיון, מקבל תמיכה גורפת בכל מקום למרות מעשיו הרעים והפוגעניים בעליל ולמרות הצהרות השֹטנה המאיימות והמפחידות שלו, גם בתוך עולמו שלו גם כלפי עמים אחרים. נראה כאילו מישהו עומד וזורק חול ומסמא את עיני העולם, והכל טורחים ושבים וממציאים תירוצים והצדקות לאכזריות הגלויה הזו. כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח עיתון בוקר בכל מקום בעולם (כולל אצלנו בארץ – במיוחד אצלנו בארץ) או לעקוב אחרי החלטות האו"ם מאז ראשית הקמתו. מעל מחצית מהחלטותיו מכוונות נגד מדינת המטפחת הזעירה הזו ששמה ישראל.

תגידו נפט, תגידו רוב דמוגרפי, תגידו כשרון דמגוגי, תגידו הסברה גאונית והתמסכֵּנות גאונית עוד יותר. או, אם אתם מתעסקים באסטרולוגיה כמוני, תוכלו להגיד שהאיסלאם (שהוא טלה) פשוט מאמין בעצמו ומפרגן לעצמו בעוד היהדות (שהיא מאזניים) קשובה לאחרים, מטילה ספק בעצמה ולא מאמינה בעצמה. ובאופן טבעי מי שלא מאמין בעצמו לא מקבל אהדה ומי שמאמין בעצמו כן מקבל אהדה. הנימוקים האלה הגיוניים ומן הסתם יש להם משקל מסויים. אבל אני חושבת שיש לתמיכה הגורפת הזו באיסלאם סיבה עקרונית אחרת. אני חושבת שהתמיכה העיוורת הזו נובעת מכך

שהדבר משרת את כניסתו הסופית של עידן הדלי לעולם.

 

למי שלא מכיר: עידן אורכו 2083 שנים בממוצע. המספר הזה מגיע מחלוקה של "השנה הגדולה" ל-12 מזלות. (כמו ששנה יחידה בת 365 ימים מכילה 12 חודשי מזלות בני כ-30 יום כל אחד, כך השנה האדירה שאורכה 25,000 שנה מכילה 12 עידני מזלות שאורכם קצת יותר מאלפיים שנה כל אחד.) בין עידן אחד למשנהו מתקיים "תפר" שאורכו כמאה שנה, מאה שנה של חיכוך בין שני העידנים, היוצא והנכנס. כרגע אנחנו חווים את החיכוך בין עידן הדגים היוצא לעידן הדלי הנכנס, שיהיה סופי (כלומר, כבר היה) ב-21/12/2021.

עידן הדגים כוחו באמונה. עידן שהיתה בו חתירה בלתי פוסקת להַאָחָדָה -- שלטון של אימפריות גדולות – וניסיונות חוזרים של כל דת להחיל על העולם כולו דווקא את הדרך שלה. זה התבטא במיסיונריות צדקנית או קרבות צבאיים או הפחדת המונים. כל דת האמינה שדרכה היא היחידה הנכונה. (מלבד היהדות, שדווקא שמה מחסומים בפני המבקשים להתגייר) -- באלפיים השנים האחרונות ראינו איך התרבות כולה נשלטת על ידי דתות ואמונות הנלחמות ביניהן וכן הכנעה והיררכיות. דגים.

אבל -

הכל השתנה כשהחל התפר בין העידנים ועוד יוסיף וישתנה ככל שעידן הדלי יתחזק וייאחז בעולם. דלי הוא שונה. מזל אתאיסטי, מכבד ואידיאלים של שיוויוניות ואינדיבידואליזם ומאמין במדע וטכנולוגיה. זו הסיבה להתקדמות הטכנולוגית המואצת בטירוף שראינו במאה שנות התפר. במאה השנים האחרונות העולם התקדם יותר מאשר באלף השנים שלפניו.

וכך אנו חווים עתה מעבר מעידן של שלטון הדת, דגים, לעידן של שלטון המדע והטכנולוגיה, דלי. מעידן של האחָדה, המוניות והיררכייה לא מרחמת, דגים, לעידן של אינדיבידואליות ושיוויוניות, דלי. מעידן של רכות, כניעה, וקבלה לעידן של אומץ, אצילות, וניכור.

נשוב לשאלת הכותרת --

אז מדוע זה קורה? איך זה שמנהיגי העולם -- וחלק גדול מהישראלים והיהודים עצמם אשר צלקות השואה עדיין חרוטים בליבם ובגופם -- טומנים ראשם בחול ומאפשרים לשנאה המוצהרת הזו להמשיך ולפרוח -- שוב? ועוד טורחים ומתאמצים כל כך להמציא לה צידוקים? הרי מה שאנחנו רואים עכשיו הוא בדיוק אותו הרוע של הנאציזם ב-1939. איך זה שמדינות העולם הנאורות עדיין הולכות שבי אחרי אנטישמיות? איך זה ששואה שנייה מתקרבת בצעדים גלויים ואין מציל? ומה לזה ולעידן הדלי?

בעיני התשובה היא אחת – הצורך של הדלי להעביר מן העולם את כוחה השלטוני-גלובלי-סוגר של הדת. נראה לי שהתפקיד הזו הוטל על האיסלאם, והוא הולך עם זה מבלי שיידע שזה מה שהוא עושה. האיסלאם כמו קיבל על עצמו לקעקע את כוחה הפוליטי והבדלני של הדת -- למען העידן החדש.

כמו שכולם יודעים ושומעים, המניע של הטרור האיסלאמי הוא דתי במוצהר. המניע שלו אינו עוני, ולא חוסר השכלה ולא קיפוח לאומי. העולם הערבי הוא לא מסכן. יש לו כסף, ויש לו אנשים, ויש לו שטחים על שטחים נרחבים, ויש לו נשק ויש לו אימפריות ויש לו אוצרות טבע וידיים עובדות לאין מספר. ובטח ובטח שלא חסרות לו מדינות נוספות על ה-22 שכבר יש לו. אבל את כל המשאבים העצומים האלה הוא מפנה בעיקר לחינוך לשנאה ולאגירת עוד ועוד ועוד נשק. (ואולי, אם לא שמתם לב -- לנו יש מדינונת אחת זעירה ביותר, ומעולם לא ביקשנו יותר. היא צמחה לגודלה הנוכחי -- שאף הוא זעיר ופצפון ביחס -- משום שהותקפנו ונתנו דם. דם ממש, של צעירים וצעירות נפלאים וטובים שנתנו את נפשם וגופם תמורת העוד כמה מטרים האלו שקיבלנו. ואלמלא הותקפנו פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד הפעם, היינו נשארים עד היום בטריטוריה של תוכנית החלוקה ומאושרים בה.)

כל כמה שננסה לשנות את זה ולתת לשנאה התמוהה הזו נימוקים הנשענים על הערכים המערביים שלנו, לא נצליח. עובדה היא שלא מסכנות ומחסור ועוני מניעים את המלחמות והפיגועים האינסופיים של הג'יהאד האיסלאמי כלפינו ובכלל, אלא אמונה דתית קיצונית, אמונה המקדשת את המוות. אמונה דתית קיצונית האומרת שאין זכות קיום לכל מי שאיננו מוסלמי ולכן חובה קדושה היא להשמידו כליל, או לפחות להכניעו ולהופכו לד'ימי, כלומר, לעבד. ואם אי אפשר להשמידו משום שהוא חזק מדי, צריך לחכות ולהוסיף לחכות עד בוא היום המתאים בו יירדם וייחלש ולא ישים לב. ואז להכות בלי שום מעצורים.

אלה ערכים לא מוסתרים. הם נאמרים בריש גליי, בצעקה וצריחה שאיכשהו -- לא רק שהיא לא מגיעה לאוזניו של העולם המערבי, שנגדו היא מופנית -- אלא שמיוזמתו שלו הוא בא וממציא לה גיבוי מוסרי. לא מוזר?

כן זה מוזר -- אם אתה חושב בהיגיון. לא מוזר -- אם אתה חושב שזה מה שצריך להיות. אם אתה חושב שמשמיים מסמאים את עיניו ומחרישים את אוזניו של העולם המערבי. אם אתה חושב שהאיסלאם הקיצוני מצליח כל כך -- משום שכרגע ההצלחה שלו משרתת את התוכנית הגדולה. שהוא, העולם האיסלאמי, צריך לקבל ביטחון, ביטחון עיוור שיוביל אותו למעשים איומים ומחרידים וזוועתיים עוד יותר ממה שנוכל לשער היום או ממה שראינו עד היום. מה שלי נראה הוא שהטרור האיסלאמי עומד לעשות לדתות את מה שגרמניה הנאצית עשתה לגזענות. בדיוק כמו הנאצים, גם עתידים להגזים את האימה והפלצות והאכזריות של פעולות הטרור שלהם עד שבאמת אי אפשר יהיה לסבול יותר ואי אפשר יהיה לייפות או להכחיש או להמציא להם תירוצים. העולם יהיה חייב לראות את מה שיש לראות. 

איך כל זה מתחבר לעידן הדלי?

כלל ראשון -- קולקטיביות היא לגמרי חלק מעידן הדגים היוצא -- אינדיבידואליות היא לגמרי חלק מעידן הדלי הנכנס. לעידן החדש, עידן מדעי-אתאיסטי, יש צורך חזק לחסל את הדת ככוח ממסדי. להוציא מהדתות את הכוח השלטוני-חוקי-כלכלי שלהן ולהשאיר אותן כמשהו פרטי, פתוח לבחירה אישית ופרשנות של כל אחד ואחת לפי נטיית ליבם. אמנם כן, איים ומושבות של שומרי דתות יישארו בעולם, כמו שנוכל למצוא עד היום שבטים בדרום-אמריקה ובאפריקה ובמקומות אחרים המשמרים את מנהגי עידן התאומים, ועידן הסרטן, ועידן האריה ועידן הטלה שכבר חלפו מן העולם זה אלפי שנים. אבל הרוב, הזרם המרכזי, צורת החשיבה הלגיטימית – זו עתידה להתכחש לדתות ולפתח נגדן עוינות מוצהרת וגלויה – באופן ישיר כתוצאה ממעשי האיסלאם, היום ובעתיד.

כל הברכה העצומה שקיבלנו מהדתות, כל החוקים המופלאים ועתירי החוכמה הכתובים מפורשות בתורה שלנו ובכל כתבי הקודש הקיימים בעולם וכולל האיסלאם – אלה הוטמעו במהלך אלפיים שנות עידן הדגים והפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות והחשיבה האנושית.

גם הנושא של זכויות אדם שהאנטי-דתיים כל כך מחבבים -- מקורו בדת. בעשרת הדברות ובציוויים המפורטים בספר דברים ובברית החדשה ובדתות אחרות. מערכות המשפט האזרחיות הקיימות היום בכל מקום -- מקורן דתי, והן חייבות להמשיך להישאר על מכונן כעמודי התווך של ההתנהלות האנושית. בלעדיהן, ובלי החוכמה העמוקה שקיבלנו מהדתות, חיינו כולם יהפכו לכאוס חסר משמעות. זה היה תפקידו של עידן הדגים. תפקיד חיוני, שעתה הגיע לסיומו. וכמו בסוף כל עידן, מוטל על העידן החדש לשַמר את הגרעין הטוב מהעידן הקודם ולהיפטר מהספיחים הלא טובים. העידן החדש זקוק לשמר את האור שבדתות אך ליצור דֶה-לגיטימציה לכל דת קולקטיבית באשר היא -- משום שהעידן החדש דוגל באמונה אינדיבידואליות. בזכותו של כל אחד, בכל גיל, לבחור לעצמו את דרך האמונה שלו מתוך שפע דרכי האמונה שהשאיר לנו עידן הדגים.

כאן נכנס האיסלאם. הגיבוי הפוליטי, האידיאולוגי והכספי העצום שהוא מקבל היום בשם הרחמנות והאנושיות ובשם הערכים המערביים שהוא מתעב כל כך – דווקא הם מחזקים אותו ומביאים לשגשוגו והצלחתו

עד שיגיע לשיכרון של כוח.

התמיכה הזו באיסלאם דווקא מצד אלה שהוא פוגע בהם, אם פה בארץ ואם בעולם -- התמיכה הזו היא צעד מקדים בלבד, והיא שתביא לאובדנו. ההצלחה והגיבוי האלה מביאים כבר עתה, ועוד יביאו בהמשך, לביטחון פרוע שיגרום להשתוללות רצחנית כה נוראה – דומה כל כך לרוע של השואה – עד שיגיע הרגע בו לא תהיה ברירה והעולם יפקח עיניים, יתעורר, יתעשת, יתאחד נגדו ויעצור אותו וכל הכוח הזה יתפורר כלא היה. מה שהאיסלאם יותיר אחריו הוא שובל אפל של כעס וטינה ודחייה כלפי הרעיון של דת קולקטיבית -- בדיוק כמו שהשואה, פרי רוחו של הנאציזם, חיסלה את הגזענות כרעיון לגיטימי. (אולי שכחתם את זה, אבל הגזענות היתה דבר תרבותי ומקובל לחלוטין בעולם המערבי (והמזרחי) משך דורות רבים ואף אחד לא חשב אז שמשהו לא בסדר פה -- עד גרמניה הנאצית). השואה הבאה אותה מכין לנו הג'יהאד האיסלאמי תחסל את הלגיטימיות של דת גלובלית באשר היא.

מה שחשוב הוא שהעולם, עם הזיכרון הקצר שלו, לא ישכח את האהבה והאמת והחסד האינסופיים שקיבלנו מהדתות השונות, ויידע לשמר את הפולחנים העתיקים המופלאים עם מכמני החוכמה העמוקה שבהם. יידע להפריד בין תוכן לבין מסגרת, בטרם ימהר להגדיר אותן מחדש כחשוכות ורעות. האור שבדתות חייב להישמר. אבל הבדלנות והצדקנות וההפחדה והמלחמתיות והכפייתיות, ביחד עם הכוח הכלכלי והממסדי שלהן -- הספיחים הרעים האלה הנדבקים לכל דת באשר היא -- אותן מבקש הדלי לסלק. הדלי מאמין במשפט "ועשיתם לי מקדש ושכנתי בתוככם." בתוככם. אלוהים נמצא בלב כל אדם וכל ברייה.

עידן הדלי הנכנס נתן לדגל הדתי-להרַע של האיסלאם מנדט קוסמי להשחיר את פני הדתות כולן. והוא יצליח ויצליח ויצליח עד שלא יצליח. מה יקרה לעולם שלנו בדרך לשם? מה יקרה לעולם התרבותי הזה, שבקוצר דעת משווע מחזיק בבטנו ביצים נוראיות כמו פצצות אטום ופצצות מימן? עדיף לא לחשוב על כך.

מגי אדם, מאי 2002

נערך ופורסם שוב בפברואר 2024

מגי יקרה,

הרגע סיימתי לקרוא את המאמר ששלחת לי. ברור שהוא כתוב נפלא; כמובן שלא ציפיתי ממך לפחות מזה, אבל מה שעצר את נשימתי מתחילת המאמר ועד סופו (מזל שהוא לא ארוך...) זה התוכן והמשמעות.

חשיבה כל כך יוצאת דופן ולמרות זה התחושה שלי היתה: איך לא חשבתי על זה קודם?  

אנשים רגילים, מגי, שאת אינך נמנית עמם, לא חושבים במושגים של עידנים. אנחנו בקושי חושבים במושגים של שבוע... טוב, אולי חודש או שנה והגבוהים בהיררכיות שונות אולי במושגים של עשור.

אבל המאמר הזה שלך מביא פרספקטיבה שונה לגמרי. עצומה, למעשה, במונחים של חיי אדם.

וחשובה. חשובה מבחינת משמעות. ומרעננת. מאפשרת לרגע להביט מלמעלה, לא מתוך כדור הארץ הגלובלי (אפשר לחשוב כמה ה'גלובלי' הזה גדול...) אלא מהרבה יותר גבוה.

בעיני, להגיד שהמאמר לא מתאים לאתר אסטרולוגי זה כאילו לקחת מהמדע  את התאוריה שמביאה את אפשרות קיומו המעשי. לעניות דעתי, כמובן.

ממש מודה לך שטרחת ומצאת ושלחת לי את המאמר. העשרת אותי.

אגב, גם מי שלא מקבל את נקודת המבט האסטרולוגית שלך, (וגם שלי, איך לא?) ימצא בו הרבה חומר למחשבה.

באהבה