יש בארכיטקטורה ביטוי שנקרא "משולש הזהב" -- הכוונה היא למשולש מקרר-כיור-שיש, שהוא הטיול הקבוע של כל מי שעובד או עובדת במטבח. מטבח הוא מקום קטן ומצומצם שיש בו המון פעילות והמון חפצים ועניינים, ולכן התכנון שלו הוא הדבר הכי מושקע שיש בבית. שמעתי את הביטוי הזה מלא פעמים כשבנינו את הבית שלנו, והלכתי והשאלתי אותו לצרכים שלי.
משולש הזהב מבחינתי מתכוון ל "מה, עם מי, איפה". כלומר, מה אני עושה -- עבודה, לימודים, כלום. ועם מי אני חי - הורים, בת-זוג, לבד, שותפים. ואיפה אני חי - בעיר, בקיבוץ, בכפר, בחו"ל.
כשאנחנו צעירים אבל כבר לא ילדים הרי שאף אחד מהשלושה לא מבוסס. בגדול אנחנו משערים מה נרצה לעשות אבל מן הסתם טרם ביססנו או שעניין המקצוע לגמרי לא ברור. וגם אם יש לנו חבר או חברה שאנחנו אוהבים בכלל לא בטוח שהם יהיו הבחירה הסופית שלנו, ואיפה נגור - זה בכלל נושא פתוח.
מה שקורה הוא שכאשר מבססים אחד מהשלושה, איכשהו יש על מה להרכיב את שני האחרים:
אם למשל אני סגור על זה שאני רופא -- אז סביר להניח שאמצא לי מקום מגורים קרוב לבית חולים, וסיכויים טובים שבת-הזוג שלי תגיע מהאזור או מהעבודה, ותהיה גם חמודה כזו שתסכים לשעות המטורפות שהעבודה הזו דורשת.
ואם אני לבד אבל פתאום הפכתי לאימא או אבא חד-הוריים ברור שאני צריך למצוא עבודה ומקום מגורים במקום שהכי תורם ואפשרי (קרוב להורים?) -- כי כבר סגור לי ה'עם מי'. חוץ מזה שאהיה חייב למצוא עבודה בשכר טוב ושעות נוחות, בלי לחשוב יותר מדי על בא לי או לא בא לי.
ואם אני סגור על זה שאני לא זז מאילת - אז בסופו של דבר אמצא את עצמי עובד בדולפינריום או בבית מלון, ובת-זוגי תבוא איכשהו מהמקום. תיירת שלא מוכנה להישאר בארץ כבר לא באה בחשבון, לא משנה כמה היא יפה....
כאשר אף אחד מהשלושה לא ברור זה יוצר בנו תחושה קשה של ואקום ולא משנה בני כמה אנחנו. יותר מדי אפשרויות, יותר מדי שאלות פתוחות. לכן, כשמישהו צעיר (וגם לא כל כך צעיר) בא ומתאר מצב שבו הכל פתוח ומאיים ומתסכל כזה -- אני שואלת אם יש בחייו לפחות אחד מקווי המשולש שהוא סגור, או לפחות ניתן לסגור אותו. מקצוע או מקום או בן/בת זוג או ילד. לא מנסה לפתור הכל בבת את אלא לבסס בצורה חד-משמעית אחד מהשלושה. כשאחד סגור, שני האחרים כבר יורכבו עליו בקלות רבה יותר.
לא תמיד זה עובד - לפעמים החיים הם כאלה שבכל זאת צריך להקריב את אותו הדבר שהתבסס -- אבל טוב לפחות לנסות. כשאחד מבוסס, ואפילו לתקופה, יש יותר שקט בחיים.
כאשר כל השלושה מסודרים בחיינו - מה, עם מי, איפה - העבודה העצמית-רוחנית, שהיא בעצם המרכז המשמעותי בחיים האלה שלנו, הופכת להיות קלה בהרבה והביטחון הפנימי נבנה בקלות רבה יותר.
Comments