על עידן הדלי

במאה ומשהו השנים האחרונות העולם חווה באופן ברור את התפר בין עידן הדגים היוצא ועידן הדלי הנכנס. בשנות התפר הללו העולם התקדם מדעית וטכנולוגית פי כמה וכמה יותר מאשר באלף השנים שלפניו -- זאת בשל משבי רוחו הסוחפים של הדלי, שהוא מזל של מדע וטכנולוגיה מתקדמת. והיום, כשהדלי כבר ממש כאן, אנו חיים במהירות מטאורית בכל תחום -- מידע, חידושים, קשרי אהבה וחברה, מעברי מגורים, מקצועות, עיסוקים. הכוח המוחץ של המחשב והאינטרנט. עוד רואים את ההתעניינות המחודשת באסטרולוגיה והמשיכה החזקה לכוכבים אחרים, ליצורים מהחלל, קריסטלים ותיקשורים -- גם אלה עניינו של העידן הנכנס.

במקביל בולט הצד השני של דלי – ניכור, התבדלות, ריחוק והתנשאות אוראניים. תקשורת וירטואלית המחליפה את מפגשי המשפחות המסורתיים, קבוצות אינטרנטיות, קשרים בין זרים גמורים, כולם מדברים עם כולם רק לא עם אלה החיים איתם באותו בית. מדברים דרך מכשירים על חשבון מגע עיניים, לב, גוף.

האינטרנט הוא הַסמל, בהא הידיעה, של העידן הזה. מאגר עצום של כל הידע הקיים בעולם, מחבר ומקבץ את האנושות כולה סביבו. פתוח, חי ומתעדכן בכל רגע ומקדם את כולם, בכל מקום. יֶדע -- עניינו המרכזי של דלי -- הוא הלֶחֶם להמונים החדש. והאינטרנט, על הפורומים והבלוגים שבו, נותן הזדמנות לכל יחיד ויחידה להתבטא כרצונם, וכמעט שאין שליטה על מי רואה מה.

מה יביא העידן החדש? חוק הוא שכל עידן חדש משנה שלושה עקרונות בסיסיים, ומשלושה אלה צומחים כל יתר השינויים: מיניות / הישרדות / אמונה. כלומר, כל עידן חדש מגדיר מחדש את מבנה המשפחה והנישואין, את שיטות הכלכלה והקיום ואת הבנת האלוהות ודרכי האמונה. כיצד יתבטאו שלושה אלה בעידן הדלי?

נישואי קבוצה

שינוי זה הוא השינוי המהפכני והבולט ביותר, וכבר היום אנו רואים את הניצנים של זה. יותר ויותר אנשים מסרבים לנישואים מקובלים, יותר ויותר נישואים מתפרקים. הרעיון של גבר-מפרנס-אישה-מגדלת-ילדים נעלם מרוב העולם המערבי. קראנו לזה המהפכה הפמיניסטית, אבל לא. זוהי מהפכת הדלי. מזל זה, שעניינו אינדיבידואליות ושיוויוניות, משנה את התפיסה של כל פרט את עצמו, אם גבר ואם אישה. ונישואי קבוצה -- ברגע שיתבססו באופן רשמי ומקיף -- יפתחו פתח חדש ומעניין גם לגיוון גם לנאמנות. גם לחינוך, גם לכלכלה. בתחילה יהיו רק כמה אמיצים שינסו וייחשבו לשוליים תמהוניים, כמו עם כל דבר חדש. אבל נראה לי שתוך 2-3 דורות נישואי הקבוצה יהפכו לקונצנזוס החדש.

מה היה קודם? בעידן הטלה (שהחל לפני כארבעת אלפים שנה) ראינו גבר אחד בקודקוד הנושא לעצמו כמה נשים והוא אב יחיד לכל ילדיהן. טלה הוא מזל של גבריות וכיבוש.

בעידן הדגים (שהחל לפני יותר מאלפיים שנה ומסתיים עתה) ראינו שניים-שניים קשורים בטבעת, בדיוק כמו בסמל המצוייר של מזל דגים (מלבד המוסלמים, שתורתם טלאית. האיסלאם שימר את עידן הטלה, לא ספג כמעט דבר מעידן הדגים).

הדלי השיוויוני, שאוהב את רעיון הקבוצות, יביא זאת אל הנישואין. כמו שאני רואה את זה, כל קבוצה כזו תכיל כמה זוגות סטרייטים, זוג או שניים חד-מיניים, כמה בודדים, שלישייה בהרכב מסויים (גבר ושתי נשים, אישה ושני גברים). קבוצה נשואה כזו תוכל להכיל מ-4 ועד 21 פרטים לערך או אפילו 30, כשכולם מלוכדים סביב רעיון. אין זו פוליָמֶרה, ממש לא. המניע של הדלי איננו מיני כי אם ערכי. דרך חיים מסויימת המלכדת את כולם סביבה. הרעיון יכול להיות טבעונות או צמחונות נניח המחייבת את כולם, או שיטת חינוך מסויימת, אולי ספורט, אולי משהו רוחני או אמנותי, רצון לחיות בטבע או במרכז העיר, במינימום חפצים או מקסימום נוחות.... דלי, שעניינו אידיאולוגיה, ילכד את קבוצות הנישואין הללו סביב אידיאל שכל חברי הקבוצה בוחרים בו ומתחייבים אליו.

ומה עם מין ונאמנות מינית? מכיוון שכל חברי הקבוצה נשואים אלה לאלה, תתאפשר מתירנות מינית בתוך הקבוצה, מה שייתן מענה גם לצורך שיש לדלי בגיוון והרפתקה, גם יפטור אותנו סוף סוף מהנושא המעיק הזה של 'בגידה' שהרס קשרים כה רבים בעידן היוצא.

הדבר החשוב ביותר בכל הסיפור הקבוצתי הזה הם הילדים. דלי הוא מזל המחוייב למחר, מחוייב לדור הבא, קשוב לעתיד.

מבנה משפחתי מיוחד זה יעלה צורך בבתים גדולים, אוטונומיים, שיאכלסו את כל חברי הקבוצה (אולי זה יהיה גורלם העתידי של מבני הקניונים העצומים שיש היום? הרי בעידן החדש לא יהיה בהם צורך מאחר והרוב יערכו את קניותיהם באינטרנט). בתים גדולים המכילים, מלבד חדרים פרטיים גדולים וקטנים, גם כיתות לימוד קטנות לילדים, אזור לספורט, מקום לפעילויות מועדפות, חדר אוכל, מכבסה, גינה לגידול אוכל עצמאי, מרחב מסויים לאלה מחברי הקבוצה העובדים מהבית. והיופי העיקרי פה -- כל אחד ואחת מילדי הקבוצה, בכל הגילאים, יזכה בכמה הורים המגינים עליו, מעשירים את הידע שלו בתחום כזה או כזה, נותנים דוגמא. במקום שני מבוגרים סחוטים ועייפים המג'נגלים בין העבודה לבין הבית, נישואי קבוצה יתנו הזדמנות לכל ילד לקבל את צרכיו מכמה וכמה הורים.

ילדי העתיד שוב לא ישהו שעות ארוכות לבדם מול הטלויזיה, חוששים ומלאי חסכים. קבוצות הנישואין החדשות יוכלו להעניק להם את כל צורכיהם הרגשיים, הגופניים והשכליים, ולחנכם בתוך הקבוצה על פי עקרונותיה המיוחדים. הקבוצה תחזיר לעולם את הטעם של חסות השבט שאבדה לנו מזה דורות. אימא עסוקה, עצבנית, אין לה ראש אלי כרגע -- יש עוד שתי אימהות פנויות. אבא מתחמם ומאבד סבלנות – יש עין צופייה של עוד כמה מבוגרים מסביב שלא מאפשרים לו להגזים. ומה שעוד חשוב -- נישואי קבוצה יאפשרו שמירת מקום מכובד לזקנים המתבגרים בתוכה, בדיוק כמו פעם בשבט.

נשמע כמו אוטופיה, גן-עדן לדור הבא ??

אפשר לסמוך על האנושות שתצליח לקלקל גם כאן, וגם פה יהיו ילדים פגועים ויישמעו סיפורי התעללות תוך-קבוצתיים מזעזעים לא פחות מאשר בתוך המשפחות של עידן האהבה הדָגי. הרי ראינו ברור איך עידן הדגים היוףצא, שדגלו הוא חמלה, סליחה ואמונה, היה דווקא עידן שבו חסרי החמלה התאכזרו לאחרים בעודם עומדים ותובעים חמלה כלפי עצמם. הביטוי החיובי או השלילי של העידן הזה תלוי לגמרי ברמת ההוויה של הממוצע וכמה באמת הפנמנו מהרעיונות הפנימיים החשובים באמת של הדגים.

עניין אחר הוא הנושא של התפוצצות האוכלוסין -- הירושה שהשאיר הדגים לעולם. דגים הוא מזל של פוריות ושליטתו בעולם במשך אלפיים השנים האחרונות הגזימה והעלתה את כמות האנשים בעולם למסה קריטית, שהיא כבר היום בלתי נסבלת עבור משאבי הכדור. העידן החדש יאפשר לדַלל את כמות האנשים בצורה הרמונית, ללא צורך במלחמות נוראיות או מגיפות קטלניות. יותר ויותר אנשים יבחרו מעצמם לא ללדת ילדים או יקבלו גוף שאינו יכול ללדת, אם גברים ואם נשים. הקירבה והאינטימיות שמעניקים נישואי קבוצה יאפשרו לכל אדם האוהב ילדים לגדל אותם, לחנך אותם ולחיות במחיצתם גם מבלי ללדת אותם בעצמו.

לסיכום הנושא החשוב הזה -- נישואי קבוצה הם העתיד, והם ישנו את החינוך, הכלכלה, התרבות, החברה. יפתרו את הבדידות הקשה של יחידים וידגישו אידיאלים כאלה ואחרים. אם בעידן הדגים אנשים התקבצו סביב דת מסויימת -- עתה יתקבצו סביב אידיאל מסויים המאחד גם את חיי המשפחה.

כלכלה - גמול מול מול תוצרת

כלכלה הוא הנושא הבא המשתנה בכל עידן. העושר בעידן הדגים היוצא (2000 שנה אחורה) התבסס על מפעלים וקונצרנים גדולים, על אָמנות, הנאות ובמה, דת, מיסים ועבדים. העושר בעידן הטלה שקדם לו (4000 שנה אחורה) התבסס על רועים ועדרים, ציד וכיבושים. העושר בעידן השור שלפניו (יותר מ-6000 שנה אחורה) התבסס על חקלאות ואדמה.

עידן הדלי הנכנס לוקח אותנו למקום אחר -- עצמאות. מלבד טכנולוגיות חדשניות, רובוטים, המצאות, רפואה מתקדמת, מסעות חלל בין-כוכביים, מחשבים שולטים בכל ועוד מקצועות שטרם נודעו – הדבר החשוב נכון לעכשיו הוא עצמאות היחיד. העידן החדש מזמין כל אחד להיות אחראי על עצמו, לפקח על זמנו ושיטותיו ועל רמת רווחיו. לעבוד מהבית או בכל מקום שיבחר, בשעות שיבחר. עידן זה פותח בפני כל יחיד את האפשרות לתת את המיטב שבו -- ולהיות מתוגמל ישירות על פי איכות עבודתו ולא לפי שום מדד אחר.

מובן מאליו שגם כאן יהיו מקופחים ומנוצלים, עניים ועשירים, עולם כמנהגו נוהג. אולם שיוויון הזדמנויות וגמול לפי כשרון, שכבר היום מתחיל להיראות, הוא הבסיס. גמול מול תוצרת, וכל השאר טפל.

כיצד יתארגנו הכספים בתוך הקבוצה המשפחתית? כמובן, כל אחת לפי האידיאלים המיוחדים לה. חלק מהקבוצות ינהלו קופה משותפת, אחרות יתארגנו כדוגמת קיבוצים מודרניים או כדוגמת מושבים, אחרות ימציאו דרכים מקוריות אחרות. חלק מחברי הקבוצה יטפלו בילדים או באחזקת הבית או הגינה, חלקם ישלבו כוחות סביב עסקים מסויימים, חלק יעבדו בחוץ. מה שבטוח – מי שלא יתרום את המיטב שבו לקבוצה לא ישרוד בה. דלי איננו רחמן. זהו מזל המכבד איכות, אחריות ומאמץ ומתעב טפילות.

עידן הדלי, עידן חכם המבקש למגר את הרעב ואת כל המחלות ולהביא שפע לכל, נותן הזדמנות להתגבר על מגבלות הטבע ועל הדַחַק הקיומי. אלא שהשאלה המרכזית היום היא – האם נצליח ליצור לעצמנו את כל צרכינו מבלי להרוס את עצמנו ואת מה שנותר מהטבע ?

בעידן הדלי הקודם -- 25,000 שנה קודם להיום -- זה לא הצליח והתוצאה היתה טביעת אטלנטיס. יש מצב שבסיבוב הזה נהיה חכמים יותר?

הדור החדש עֵר לכך. אנחנו רואים איך הצעירים הנפלאים הללו, שכבר נולדו אל הדלי, מחַדשים תורות עתיקות הקשורות בטבעונות וצמחונות, נותנים דעתם וליבם אל מה שנקרא קיימוּת, חקלאות הרמונית, מזון אורגני שאינו פוגע באדם ובאדמה. ככל שנתקדם אל תוך הדלי נראה יותר ויותר תחבורה לא מזהמת, דרכים מקוריות לייצור מים עבור כולם, אדם, חיה וצמח, דרך התפלה, גירוי גשם, טיהור מקורות מים וכל דרך. השקעה מושכלת במקורות אנרגיה נקיים, ובאופן מיוחד אנרגיה סולרית (דלי נמצא מול אריה, מזל השמש). והדלי יוסיף ויחוקק חוקים מחמירים ביותר להגנה על החי והאדמה, גם ימציא יותר ויותר מגורים אקולוגיים בעלי תשתית עצמאית. ויחד עם הנאורות וצמצום הרכושנות ביחסים הבין-אישיים – יבואו, אני מקווה, גם יחסים בין-מדינתיים המושתתים על חרות הפרט. אמן ואמן.

אמונה

אמונה היא הנושא השלישי המשתנה בכל עידן חדש. עידן הדלי, בְּטוב או בְּרע, בשלום או מלחמה, ישיג את חרות האמונה. ידחק החוצה את הכיוון שהתבסס בעידן הדגים, עידן שדיבר על דת הממיסה בתוכה את כלל מאמיניה. הדלי יעשה הכל לשחרר את העולם מהפוליטיקה והכוחנות הנילוות באופן מסורתי לדתות כולן, בכל מקום שהוא. הדלי יַפנה את חיציו החריפים נגד כל דת מאורגנת ויאפשר לכל אדם ליצור לעצמו את אמונתו לפי נטיית ליבו. לבחור לעצמו את מה שמתאים לו -- בלי כפייה או רדיפה או בדלנות, בלי מסיונריות, בלי קשר לגזע, עם, חינוך וכל תנאי מתנאי הלידה שלו.

אם נהיה מספיק חכמים, הרי שעידן הדלי יידע איך לשַׁמר את הזהב שבדתות -- ללא הסִיגִּים המאיימים שבהן. יאפשר לכל יחיד לקחת מתוך שפע האמונות שהותיר לנו עידן הדגים את מה שמתאים לו ולפתח את אמונתו כראות עיניו, לפי החוויה האישית שלו ולפי רמת ההתפתחות הרוחנית שלו.

אם בעידן הדגים אלוהים גר בשמיים וניהל את עולמנו משם, הרי שבעידן הדלי אלוהים נמצא בלב הדברים, בלב האדם. אוראנוס כוכבו של דלי מדבר על הניצוץ האלוהי הקיים בכל אחד, בכל נברא. אם אלוהים גר בתוך כל אדם, אולי לא ניתן להשמיד אדם אחר כל כך בקלות, ובוודאי לא משום שאמונתו שונה משלי. פערי הדתות, שהביאו מלחמות כה קשות בעידן הדגים היוצא (עידן של דתות), חייבים להסתיים. ואולי -- והלוואי ואתבדה -- מצפה לנו עוד מלחמה אחת גדולה ומקיפה שתתפרץ סביב דת, מלחמה שתפקידה יהיה בעצם לחסל את הלגיטימציה של כל דת גלובלית באשר היא (עוד על כך במאמר "מדוע זה קורה").

ואולי אולי אולי העולם יחווה סוף כל סוף עידן ארוך באמת של שלום.

אני כותבת את הדברים הללו והם נשמעים לי עצמי מופרכים לגמרי, אבל מותר לחלום. העידן החדש הוא עידן מבטיח, ואולי החלום של שלום עולמי הוא בכל זאת בר-השגה. בעידן הזה לכולם יש מקום. כל יחיד נמדד לפי הערך הסגולי שבו, לפי איכותו האישית -- לא לפי גזעו, דתו או לאומיותו. אם היצר והכעס, המגננה והפחד מפסיקים להיות מובילי האירועים, נראה שאפשר יהיה להפסיק גם את המלחמות. אולי לא לשווא מכונה עידן זה בשם "עידן הדלי המוזהב" – עידן של תקווה, נאורות, כבוד לטבע, איכות של חיים, איכות של ערכים ואיכות של יחסים.

אלא שיהיה עלינו לכבד – מאד – את מה שקיבלנו מעידן הדגים היוצא. במהלך אלפיים-ומשהו השנים האחרונות נמהלו בנו הערכים הנפטוניים, מי יותר מי פחות. הפנמנו את האהבה לאמנות ויופי, את החמלה והסליחה שבדגים, ההתחשבות בחלש, ואת הנושא של גאולה ומלכות שמיים. הנושא של אמונה הוא נושא חשוב לאנושות, אי אפשר לנו להתקיים בלעדיה. מדע וטכנולוגיה ודמוקרטיה לא יכולים להחליף אמונה.

וזה מה שהדגים נתן לנו, מהל בנו, החדיר בנו, הטמיע בנו. זה היה עיקר תפקידו. ומשם עלינו להמשיך, משם עלינו לצמוח, לא לבטל ולא להשחיר בלי סיבה את מה שנתן לנו.

בין אם בעידן היוצא השתמשנו בדת ואמונה לטוב ואור ובין אם השתמשנו בה לכוח ודיכוי וניצול – האמונה הופנמה. לפחות אצל הרוב המכריע. אלא שיחד עם הרעיונות היפים כל כך שהעניקו לנו הדתות כולן, הפרשנות שהאנושות נתנה לעידן הזה היתה מאכזבת בתחומים רבים. באלפיים השנים האחרונות ראינו שוב ושוב הֶרס, התעללות נוראה, עבדות, ג'נוסייד, הגליית עמים, הכנעה טוטלית וזוועות פרטיות והמוניות, היררכיות נוקשות, כפייה אלימה של דת כזו או כזו, או לחילופין מיסיונריות צדקנית, גורפת המבזה את כל מה ששונה ממנה.

איכשהו אנחנו עדיין מצליחים לקחת כל ערך יפה וטהור ובשמו דווקא לקלקל. הצורך הזה בהשלטת הדתות נבע מכך שעידן הדגים דיבר על האחָדָה. מכאן נבע הדחף החזק של הנצרות לנצר את אפריקה או לצאת למסעות צלב, והדחף של האיסלאם לג'יהאד או הטבח שעשו הסינים בטיבטים העדינים שלא קיבלו את דת הקומוניזם. אלה כאלה התנגדו ופגעו ויזמו פרעות כלפי אותם מיעוטים ששמרו על ייחודם ולא ויתרו לַהָאָחדה הדגית.

עידן הדגים עסק בלמהול את הכל בכל, וכל עם בתורו – החל מרומא, שסימנה את תחילת העידן והרסה בדרך אליו חצי עולם, ועד תורכיה ואנגליה שנקטו בדרך של כיבוש, ורוסיה הקומוניסטית וגרמניה הנאצית שכפו על העולם אידיאלים לא אנושיים, ואמריקה שעשתה זאת דרך כסף. כל אחד בתורו ביקש להכניע ולהשליט את התרבות שלו או את התפיסה שלו, דתית או אחרת, על העולם כולו.

דגים אומר "קול המון כקול שדי". אבל דלי אומר "אדם נברא בצלם".

דלי הוא הפוך מדגים משום שהוא מכבד את השונה. מכבד את זכות היחיד להיות מה שהוא בוחר להיות, להאמין במה שהוא בוחר להאמין, להשתייך לקבוצה רעיונית/אמונית/תרבותית שמדברת אל ליבו. הקונצנזוס בעידן החדש הוא הזכות להיות שונה.

בעידן הדגים ראינו אימפריות – בעידן הדלי נראה אוטונומיות קטנות ועצמאיות, מדינות קטנטנות ועצמאיות. אמריקה תתפרק למדינותיה, אירופה למדינותיה, האזור שלנו אולי גם הוא יתחלק לארבע -- יהודה, ישראל, ירדן ופלשתין. ימים יגידו. אבל מה שבטוח -- דגים, שהוא מזל טבעי, הגדיר לכל אחד שייכות לפי גזע או מקום לידה או דת. דלי, שהוא מזל שכלי ורעיוני, יגדיר קבוצות לפי האידיאל שלהן. בדגים ראינו הכנעה -- הדלי מציע נאורות וזכויות הפרט. יש תקווה. איפה אנחנו מול כל השינויים האלו?

לדור הבא פתרונים. עם זאת, נראה כי מה שנדרש מאיתנו עתה הוא למצוא דרכים לקבל את האיכות הגבוהה של דלי בלי להרוס ולהעלים ולהתנכר לכל הטוב שכן קיבלנו מהדגים. בלי לשכוח את אלוהים. בלי לשכוח את האהבה, החיבור לטבע, ליופי, לרגש ולחמלה שקיבלנו מדגים. להיפתח לאמיתות חדשות מבלי לאבד אמיתות ישנות שקיבלנו דרך הדתות והאמונות עתירות החוכמה של הדגים. אמנם הכרחי יהיה לוותר על הדתות ככלי מוסדי, ממַסגר, לוחץ, שופט, מפריד ומגדיר -- כן -- אבל בשום פנים לא לוותר על רוחן ועל הדעת המופלאה הנמצאת בהן.

עידן הדלי, הפותח ממש עכשיו מחזור חדש של מעל אלפיים שנה (אלף שנים ראשונות הן דלי-דלי, אלף השנים שאחריהן הן דלי-אריה), מביא אפשרויות חדשות לנו וליקום. השאלה המרכזית זהה לשאלת האטום – האם יהיו בנו העוצמה, הגדוּלה והתבונה לנצל את הטכנולוגיות והאפשרויות החדשות לטובה ולא לרעה? שאלה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ומשהו אישי:

את המאמר הזה כתבתי לראשונה במכונת כתיבה ב-1982, כשעוד גרנו על הגג ברחוב לוינסקי בתל-אביב, לפני יותר מארבעים שנה. מאז ערכתי אותו כמה וכמה פעמים, אבל בסיסו ועקרונותיו לא השתנו. אז לא האמנתי שבעצמי אזכה לראות פלאות כמו אינטרנט, שלי עצמי יהיה מחשב בבית, שאזכה לראות זוגות חד-מיניים חמודים מהלכים בחופשיות ברחוב, צעירים צמחונים וטבעונים, בתי-ספר וגנים פתוחים, טלפונים קטנים המהווים עולם שלם, אנשים שעובדים מהבית או שיחות חמות שאנהל עם יצור וירטואלי מנומס ורב-ידע על בסיס יומי. אבל זה הגיע, ופלאות הדלי מוסיפים ומתקרבים אלי במהירות מטאורית.

מה שהדגשתי במאמר ההוא של המכונת כתיבה ומחקתי במהלך השנים היה נושא הקיבוצים. הקיבוץ -- דרך התיישבות נועזת וחדשה במדינתנו הצעירה -- היוו ניסיון רב-ערך של חיי קבוצה, וחשוב שנלמד כל שנוכל ללמוד מניסיונם. הקיבוץ לא הצליח משום שהביא את הדלי מוקדם מדי, כשעוד שלטו בעולם עקרונות הדגים. לכל אחד לפי צרכיו, שזה דגים, במקום לכל אחד לפי תרומתו, שזה דלי. ועדיין כדאי לקרוא כל שאפשר לקרוא על מה שחוו הם ולהסיק מסקנות מניסיונם.

עדיין אינני רואה סביבי נישואי קבוצה רשמיים אבל אני רואה היטב איך הנישואים המסורתיים הולכים וגוועים ולבדידות האישית אין עדיין אלטרנטיבה בריאה. אבל אני לגמרי מאמינה שנישואי הקבוצה העתידיים -- נושא שהוא מאסט בעידן הדלי -- יפתרו זאת. לעומת זאת את הגישה הכלכלית הדלאית רואים יותר ויותר (במיוחד מאז הקורונה, שגם היא קשורה לכניסתו של העידן החדש). ולגבי האמונה המשוחררת ממוסדיות וכפייתיות נראה שכבר לא אספיק לראות, אבל אולי אתם הקוראים כן. ובלבד שנזכור את מה שקיבלנו מהדגים -- אמונה, חמלה ואהבה. שנזכור ולא נשכח את השלוש הללו בתוך ההתלהבות המדעית-אתאיסטית הגורפת של הדלי.

מגי אדם, 2024