שבתאי נעלות ומפלה

הנעלות של שבתאי במאזניים היא אחת התמוהות שיש. ידוע ששבתאי ב-7 מצמצם את אפשרויות הבחירה בכל תחום, מצמצם את ההזדמנויות וההיצע העומדים לרשות האדם ואדם חייב להשקיע הרבה בכל תחום בחייו, וכולל זוגיות. אז אם כל כך רע מה כל כך טוב?

זהו שאמרנו ש"נעלות" אינה מספרת, לא על יתרון ולא על חסרון לאדם, אלא מספרת מה קורה לכוכב. לכוכב, לא לאדם. הנעלות שלו דווקא במאזניים מכל המזלות מדגישה את מה שבנוחות רבה כולנו נוטים לשכוח -- עד כמה סאטורן הוא כוכב של בחירה. אולי לא בחירה מתוך היצע רחב, אבל בהחלט בחירה איך להתייחס אליו. האם להשקיע או לברוח, להתמודד או להכחיש.

ועוד לפני אלה, הנעלות הזו מזכירה שוב עד כמה סאטורן הוא כוכב של חוק ושל דין. מאזניים היא סביבה שוחרת צדק ומשפט, מחפשת את מקורם של החוקים הנכונים. מזל זה בוחן, מחפש ומתווה את הדרך לְחיים ביחד על פי כללים ותקנים. מאזניים החל בחודש תשרי, הוא חודש הימים הנוראים של היהודים, מהווה סמל של התחבטות וחשבון נפש. מסמל מוסר כליות אישי ומסמל את המקום והזמן בו שוקלים את דינו של האשם ואת זכותו של הזכאי. שבתאי, שכולו חוקים, כשהוא נמצא בסביבת מאזניים הוא בא במגע ישיר עם מקום נביעתו של רעיון הצדק.

בפרק על יופיטר דובר על אמת נצחית, עַל-זמנית, חובקת-כל. צֶדֶק הוא תרגום והמחשה של אמת זו לכדי חוקים מנוסחים, מחייבים וברורים, הקשורים בזמן והמקום בהם אנו נמצאים. הַאֱמֶת, שהיא עניינו של יופיטר, קיימת מעולם ולעולם ומתגלה לנו דרך חוויה, הבנה, הֶארה. צֶדֶק, שהוא עניינו של שבתאי, הוא תהליך דינמי הבוחן את המעשה, הולך ונעשה ברור דרך ניסוי וטעייה. קשור בפעולות שונות ובמציאויות משתנות. הצדק השבתאִי מעמיד את מעשינו מול האמת היופיטרית.

תהליכים סאטורניים אלה של חיפוש הצדק והגדרתו מתבטאים במלוא עוצמתם במאזניים. כאן מתאפשר לשבתאי להוציא מעצמו את מיטב הפוטנציאל שבו,  יכול לתת את מיטב הניסיון והחוכמה שבו בכל הקשור בחוקים ותקדימים, אשמה וחפּותה, שׂכר ועונש. גמול הוגן והגדרה של מהו 'הנכון'.

זהו צד אחד של הנעלות של שבתאי בארכיטיפ השביעי. עם זאת בעיני עיקרה של נעלות זו נובע מאותו הנושא בו נפתח הפרק, נושא הבחירה – צד אחר של שבתאי שבדרך כלל אנחנו שוכחים מקיומו. נוח לנו לשכוח מקיומו. נוח לנו הרבה יותר להאמין כי אין לנו ברירה, כי אין לנו חלק ואחריות בסבלנו וּמר גורלנו, עול קשיינו וכאב חיינו. הרבה יותר נוח לחשוב שהדברים קורים לנו, מתרחשים מאליהם. הנעלות של שבתאי דווקא במאזניים – ארכיטיפ הבחירה הקלאסי – חוזרת ומזכירה לנו כי מעשינו הם בחירה, ועצם אפשרות הבחירה אחריות המוטלת עלינו. אינה מתכוונת דווקא להקל על חיינו ולעשותם נעימים יותר אלא לקחת אחריות עליהם, כיאה לסאטורן.

ונוס שליטת מאזניים פתחה בחיפוש אחר העקרונות הנכונים. הבחירה הסאטורנית היא עליית מדרגה של הבחירה הוֶנוסית. בבחירה הסאטורנית אין התלבטות בין מַה לְמַה, כמו עם ונוס, כי אם התמודדות בין כִֵּן וְלֹא.

הבחירות שאנו עושים סביב סאטורן קשורות בערכים אוניברסליים, שבות ומזכירות את קיומם בתוכנו. נובעות מהמצפון. מהרצון לעשות את הדבר הצודק והראוי, כן נוח או לא נוח. בחירות אלו יעצבו את חיינו ויבנו את אופיינו, ישפיעו על הקארמה העתידית שלנו ויאפשרו לתקן קארמה קיימת.

הבחירות שלקחנו בהשפעת סאטורן נטמעות בנו לאורך החיים, מעצבות את דרכנו ומקדמות את הרמה ההתפתחותית שלנו בהמשך. אט אט אנחנו הופכים לאנשים היודעים מה משמעותם של מותר ואסור, מחוייבים אליהם ומפסיקים להיות טרף לכל פיתוי, יצר, חולשה ומגבלה. זוהי מטרתו המרכזית של סאטורן במפה.

פוטנציאל הבחירה אשר בסאטורן, שלא תמיד הוא ברור כל כך במיקומים האחרים שלו, מתבטא במלואו בסביבת מאזניים ובית 7, ויש בכך מסר רוחני רם וברור. מסר האומר כי בחירה איננה זכות או רשות, אלא היא חובה הנובעת מעצם היותנו בני-אדם הנמצאים בתהליך התפתחות.

סאטורן מכובד בגדי, דלי ומאזניים.

מכאן שהמפלה שלו תהיה בסרטן, אריה וטלה שממולם. מה מייחד את שלושתם?

סַרְטָן, אַרְיֵּה וְטָלֶה כאחד הינם מקומות של אֶגו ראשוני ומתפנק, מקומות שבהם הכל צריך להתנהל בדיוק כמו שאני רוצה, ובאותו הרגע. מקומות סובייקטיביים שיש להם קושי לדחות סיפוקים או לוותר על רצון וחשק. הדרישה האולטימטיבית של שבתאי – להתיישר על פי חוקי מוסר וחובה, על פי חוקים עתיקים וחדשים ועל פי מגבלות המציאות – דרישה זו אינה מתקבלת בעין יפה אצל אף אחד משלושתם.

קשה לסאטורן להסביר את משמעות דיניו הנוקשים וגישתו המחמירה לטָלֶה הצעיר והשׂשׂ לחיים, לסַרְטָן הקשוב לרגשותיו ופועל לפי הקצב האישי המיוחד לו, או לאֲרְיֵה, שרצונו הוא החוק. שלושה אלה אינם מקבלים על עצמם את חוקי המציאות, הם יוצרים אותם.

שבתאי בסרטן, אריה וטלה מתקשה להסביר את עקרונותיו הנוקשים ואת התועלת שבהם לטווח הארוך, או בכלל לנקוט גישה אובייקטיבית המבטיחה איזשהו גמול בלתי נראה הרחק בקצה הדרך. שלושתם קשובים לַרגע, לַצורך ולַאישי, ומטבעם נוטים אל הקרוב ולא אל הרחוק.

הטָּלֶה המהיר, הנועז והמתעמת אינו רואה תועלת בבגרות והנאמנות השבתאיים, ובוודאי שאין לו עניין בנטייה השבתאית לאיפוק וריסון. הסַרְטָן הרגיש והילדותי, הקרוב לעצמו, נלחץ מפניו הרציניים והזעופים של סאטורן ומנסה להתעלם מהם ולהרחיק אותם ממנו, בדיוק כמו הילד המרחיק מעצמו את פניה החמורים של הדודה הזעפנית. ואילו לאֲרְיֵה אין שום עניין וחפץ במגבלות והעיכובים החביבים כל כך על סאטורן, המנסים להסביר לו למה מה שהאריה רוצה בו אינו אפשרי או אינו נכון או אינו נחוץ.

שלושה מזלות אלה (ובתיהם) הינם מיקומים שאינם משתפים פעולה עם סאטורן ואינם מעודדים, לא את תכונותיו הטבעיות ולא את תכונותיו הנאצלות, אינם שמחים בבחירות הרציניות והממושמעות שלו או בחוקים אותם הוא מנסה להחדיר. סאטורן בארכיטיפים אלה מתקשה להתבטא על פי טבעו.

מה קורה אצל אנשים שיש להם במפה את שבתאי בטלה, באריה או בסרטן או בבתיהם?

ובכן, אנשים אלה עלולים לסבול מאגו פצוע, כואב וחסר ביטחון, ועלולים לפתח רחמים עצמיים או תבוסתנות או חרדות למיניהן. לחילופין, אותם מיקומים בדיוק יאפשרו להם לבנות את עצמם לאט ובשקט פנימה, לצמוח ולהתחזק מתוך החוסר ביטחון. משום ששלושה אלה קרובים לעצמם, האדם עם סאטורן בהם לומד להקשיב לעצמו ולפעול מתוך עצמו. על כורחו לומד לא להיות תלוי כשַבשבת ברוח בכל מילה או תגובה של אחרים. מפתחַ בתוכו מרכז פנימי אשר יילך ויתגבש לאיטו, יילך ויתחזק דרך התמודדות של האדם עם עצמו ונטיותיו, ומול החסכים הבאים מבחוץ.

אנשים עם סאטורן במיקומים אישיים אלה לומדים בדרך הקשה לקחת אחריות על עצמם, לפעול מתוך עצמם ולהיות פחות תלויים באחרים. לומדים שאין על מי לסמוך, אין ממי לצפות ואין על מי לגלגל את האחריות. וכך, לאורך השנים והניסיון, במקרים הטובים דווקא אנשים אלה המתפתחים להיות יצירתיים, שולטים באנרגיה וברצון ובעלי ביטחון פנימי שקט. גם אם ביטחון זה אינו מופגן ואינו נראה כלפי חוץ. ככל שיילכו ויתבגרו כך יהיו יותר ויותר כאלה היודעים מי הם ומה רצונם.

והאמת לומר שלא רק במקומות בהם הוא במפלה – שבתאי אינו קל ואינו פשוט בשום מקום, אפילו אם מיקומים אחרים פחות מתנגדים לו. גם במקומות בהם הוא שולט או נעלה וגם במקומות בהם הוא לא זה ולא זה – שבתאי החכם והמנוסה קודם כל דורש, ורק אחר כך, אבל ממש אחר כך, מתַגמל.

(לומדים אסטרולוגיה הכוכבים, פרק 6, מתוך הפרק על סאטורן, עמודים 184-225)