משום מה אנשים נוטים לראות את יסוד האדמה בכלל, ובמיוחד את מזל שור, כמרוחקים מרוחניות ומכל ביטוי רוחני. שבויים ברעיון האומר שהחומר מתנגד לרוח. אולם זוהי טעות יסודית.
מתחילה יש להבין שאין מזלות רוחניים – יש אנשים רוחניים. בכל מזל ומזל גלומה האפשרות לביטוי רוחני וביטוי ארצי. אנשים שונים מבטאים באופיים ובהתנהלותם את תכונות אותו מזל באופן שונה, לפי מי שהם. כל אחד וכל פרט מבטא את אותו המזל באופן חיובי או שלילי, מעמיק או שטחי, ארצי או רוחני, לפי מהותו. זוהי תמיד הרמה ההתפתחותית של האדם בשילוב הבחירה שלו, ואין לזה שום קשר לתכונתו של המזל. אנשים מפרשים את מזלם לפי מה שהם. כלומר, אין מפה רוחנית – יש אדם רוחני. אין מפה שלילית – יש אדם שלילי. אין מפה חכמה או אוהבת או טובת-לב יותר – אלא יש אדם חכם, או אוהב או טוב, המשתמש במפה שלו לפי מי שהוא ולפי הרמה הרוחנית שלו.
באשר לאדמה ורוחני. אם נתבונן בהיסטוריה של האנושות, מסתבר שיסוד האדמה זוכה בה דווקא לביטוי חשוב. יום הולדתו של ישו נקבע במזל גדי אף שתורתו דגית במובהק, ויום הולדתה של מריה אימו נקבע במזל בתולה. אם אינני טועה יום הולדתו של אברהם אבינו נחשב לכ' בטבת, גדי, ויוסף הצדיק מסמל בכל מהותו את מזל בתולה. יום הולדתו של בודהה נחגג במזל שור.
הרוח הנעלה יכולה להתבטא דרך רגש, ויכולה להתבטא דרך הבנה או דרך אינטואיציה – אבל הביטוי המוחלט והתובעני ביותר שלה הוא בחומר. למעשה הביטוי הרוחני חייב להתבטא בחומר, להיראות בממשות, ושור, יותר מכל המזלות, מחובר לממשות. מחובר לגוף, לאדמה ולכדור הארץ. העידן הרוחני המופלא ביותר הזכור לנו היום הוא עידן השור, עידן הפרעונים, בו ניתנה בידי המקודשים שליטה מלאה בחומר ובכוח החיים, והבנת רזי האסטרולוגיה ורבדי היקום. (תיאור מופלא של עידן השור ניתן בספרהּ של אליזבט הייך "התקדשות".)
ליז גרין כותבת: "כל המושג האיזוטרי של השראה נקשר למזל גדי בפרט ולמזלות האדמה בכלל, משום שבעל ההשראה אינו זוכה לקבל אותה אלא עד שהוא מסוגל להחיל את המודעות העליונה שגילה – על גופו ועל הסביבה בתוכה הוא פועל כאישיות. רק אחרי שהעולם הפיסי נעשה ללבוש או לסמל הולם של הרוח הפנימית, תפקידו הושלם." (שבתאי, ע' 33)
כלומר, הביטוי הרוחני הסופי והמוחלט של אדם אינו מתבטא בדיבורים, הבנות, רעיונות, רגשות, יכולת תיקשורית או יכולת טלפטית. הוא מתבטא במעשה והוא מתבטא בגוף. באופן בו אדם שולט בגופו שלו ובעולם החומרי סביבו. האופן בו יוכל להכניע את כוחות החומר לכוח הרוחני הנעלה שבו.
במנזר נוצרי מסוגר אי-שם לומדים אסטרולוגיה בשיטה ייחודית משלהם, שיטה האומרת כי תאומים הוא המזל הראשון, מאחר והאֵל ברא את העולם במילה, ואילו שור הוא האחרון, היעד הסופי המושלם אליו עלינו להגיע. אפשר שבבסיס מחשבה זו שלהם קיים הרעיון שעלינו להגיע לשלֵמות עם גופנו ועם אֶרֶץ וכל אשר בה. וגם להיות מסוגלים להשתמש בצורה מלאה בַּזכות והחובה הגלומות בבחירה החופשית.
וכך שור ברמה רוחנית יהיו ענקי רוח וזכורים לנצח, שולטים לחלוטין בגופם הם ובעולם סביבם. מכירים את כדור הארץ מראשיתו. מַקנים לאחרים ערכים יציבים וטובים, יודעים לשלוט בכל חומר ולעצבו כרצונם, להפוך אבן לקלה או כבדה לרצונם, לצקת חיים בעץ, בחיה ובאדם. אדונים להחלטותיהם ומחזקים את זולתם. משתמשים לטובה בבחירה החופשית ומלמדים זאת לאחרים.
(לומדים אסטרולוגיה גלגל המזלות, פרק 7 מהות הבתים והמזלות, בית 2 שור עמודים 114-119)