תיקשור? אינטואיציה? מדיום?

אותה "יכולת על חושית" שישנה בכולנו, שהכל מכירים ואוהבים -- איך רואים אותה באסטרולוגיה? ומה ההבדל בין מדיום לבין מתקשר, בין אינטואיציה לבין תחושת בטן? נסתכל על זה קודם כל דרך היסודות.

אש - אינטואיציה

כוכבי האש, יופיטר, מרס והשמש מכילים את מה שאנו מגדירים כאינטואיציה, והחזק ביניהם הוא הארכיטיפ התשיעי, יופיטר וקשת. האינטואיציה של מרס מכוונת בעיקר לסכנה, תחושה מקדימה העוברת בגוף, מרתיעה ומזהירה אותנו עוד בטרם נבין מדוע. האינטואיציה של השמש מתעוררת מול המקום שלה בסביבה האנושית ומול תחושה חזקה של אני יכול או לא יכול, זה שלי או שלי. יופיטר הוא אינטואיציה ישירה. נותן לכל אחד מאיתנו יכולת פנומנלית לחוש את היקום, לדעת דברים בלי להבין מנין אני יודע אותם. לשמוע איפה צריך אותי, להיות במקום הנכון בזמן הנכון. אם אתם מכירים מקרוב אדם שיש לו יופיטר חזק במפה או שיש לו ירח או אופק בקשת -- תקראו לו בראשכם כשאתם בצרה. הוא יופיע. הארכיטיפ התשיעי מעניק יכולת לקלות את היקום, לקלוט את הרגע. האש בכללי חשים מהי התגובה הנכונה לרגע.

מים - מדיום

מזלות המים, סרטן עקרב ודגים וכוכבי המים ירח, נפטון ופלוטו חזקים ביכולת הזדהות. מדיומים, ובעיקר סרטן ודגים. יכולת מיוחדת שיש למים, להיות בנעליים של מישהו אחר, לחוש מה עובר עליו, איפה כואב לו, בין אם הוא פיסית לידינו ובין אם לא. לחוש אותו בגוף או בלב שלנו עצמנו. המדיום הוא מלא חמלה, גם משלם את המחיר הכי גבוה על היכולת הזו שבו. משום שאם אתה עומד לידו והברך שלך כואבת, והוא ברגע פתוח, הברך שלו עצמו תתחיל לכאוב. וכשהוא נוגע בך במקום כואב, הוא מעביר דרך עצמו אנרגיה של ריפוי אליך, שיכולה לבוא על חשבון עצמו. המדיום חייב ללמוד איך לעשות הגנות, משום שכל האנרגיות הללו שהוא קולט מהסביבה מחלישות אותו. המדיומים, יותר מכולם, חייבים לשמור על עצמם מלהיסחף ולאבד את עצמם באחרים.

למדיום יש דימיון חזק, ובמיוחד המדיום הסרטני, והוא יכול לראות -- ראייה שהיא בעיקרה תחושתית -- את האנרגיות השליליות או החיוביות הפוגעות בסביבה, או לראות אנשים שנפטרו, והרבה פעמים הן לובשות צורות או דמויות מעורפלות, לעיתים מאיימות. לדגים יכולת ההזדהות הגדולה ביותר ולעקרב תחושות בטן חזקות. אנשי המים -- או כוכבי המים במפה של כל אחד -- מאפשרים לנו כולנו לחוש דרך רבדים, ורואים בעיקר את העבר. עבר גלגולי (עקרב) או העבר העכשווי. כללי או פרטי.

המדיום חזק בקליטת תדרים. לא רק מה שסביבו אלא יוכל לחוש מה התרחש בחדר מסויים אחרי שקרה בו מה שקרה.

מה ההבדלים בין שני אלה, האש והמים?

המדיום (מים) קולט את העבר ואת האישי, האינטואיטיבי (אש) קולט את הרגע ואת היקום סביבו.

האינטואיטיבי נענה לצורך, אך אין בו הזדהות. מבין כולם הוא הבטוח ביותר מפני דמיונות או שגעונות, משום שאינו מאבד את האני שלו בשום מצב. הוא יידע אם מלחמה עומדת להתרחש או סערה עומדת לפרוץ או מה נכון לעשות ביום חמישי הבא או מי כרגע במצוקה וזקוק לי -- לא משום שהוא רואה את העתיד אלא משום שהמלחמה כבר החלה באיזה מקום או שהסערה כבר מתבשלת באויר והוא פשוט קולט את זה. ובעיקר יחוש בסכנה או כשמישהו קורא לעזרה, אם זה אדם או חיה. והוא נענה לזה מבלי שבעצמו יידע מדוע הוא עושה מה.

המדיום הוא שונה. הוא בנוי על הזדהות, כמו נכנס לנעליים של השני. חש את הכאב של השני, או שמחה, או משהו אובייקטיבי - לא משנה. המדיום חש את האחר בליבו או בגופו שלו. וגם כאן - משום שזה כבר רשום, כבר החל, לא מתוך ראיית עתיד.

האינטואיטיבים והמדיומים בדרך כלל אינם רואים את העתיד.

המדיום מחובר לעבר. האינטואיטיבי - לרגע.

האויר -- תיקשור

האויר רואה למרחוק והוא היחיד המסוגל לראות משהו מהעתיד, גם לקלוט ידע ממקום אחר או מזמן אחר. כשאנחנו משתמשים במושג 'תיקשור' או 'נבואה' - בדרך כלל אנחנו מתכוונים ליכולת המיוחדת הזו של האויר לראות רחוק. בניגוד לשני האחרים, האויר דווקא אינו חש את מי שלידו, אינו חש את היקום או את הסביבה והרגע, אלא רואה בתמונות את מה שרחוק ממנו. הכוח שלו נמצא בעיקר במצח, מה שאנו מכנים העין השלישית, והחזק ביותר הם דלי ואוראנוס. מרקורי וונוס, שני כוכבי האויר האחרים, קולטים את מחשבות הסביבה, או את האופנה הבאה. ונוס ומרקורי פחות מתעניינים בעתיד, אבל אם ירצו יוכלו לפתח זאת, ובעיקר אם מי מהם ברטרו או שיש לו מגע עם אוראנוס. הסכנה אצל האוויר היא איבוד הקשר הרגשי עם הסביבה בה הוא חי. המבט האובייקטיבי הזה, שמצד אחד מאפשר לו לראות רחוק, גם מרחיק אותו מהסובבים אותו.

אדמה -- תחושת גוף וחומר

אנשי האדמה חשים את הגוף. טובים בריפוי. מבינים בצמחים, במוסיקה, שולטים בגופם או בכלים מסויימים, או מבינים גוף של אחרים. גם להבין במכונות מורכבות זוהי אינטואיציה מיוחדת שלהם. אלא שלגבי האדמה לא מקובל להשתמש באף אחד מהמושגים האלה משום שאיננו רואים את 'הקסם' שבדבר ולכן אין לנו מושג המגדיר ראייה על-חושית של אדמה. במקום זאת אנחנו מכנים את האינטואיציה של האדמה בשם "כשרון" או "חוש טכני". אבל נכון יותר לקרוא לזה אינטואיציה גופנית, משום שהרבה פעמים זהו משהו הקיים באדם, נובע מהאדם, לא קשור לעובדות ונתונים.

אם אתם רוצים יש לי מלא סיפורים וחוויות אישיות שיוכלו לחדד את ההבדלים הללו. ויש כמובן ערבובים, כמו למשל צמידות יופיטר-פלוטו (אש ומים), או צמידות נפטון-מרקורי (אויר ומים), או ונוס-כירון (אויר ואדמה), או כירון-יופיטר (אש ואדמה) או אוראנוס-ירח (מים ואויר). ולכל חיבור כזה יכולת אופיינית משלו.

אבל הפוסט הזה כבר התארך מעבר למה שהתכוונתי. אם הוא מעורר בכם שאלות מסויימות - מוזמנים להעלות פה.